<h1>ריבב"ן — עירובין</h1>
<h2>דף יג.</h2>
[עירובין כ"ט ע"א] כל האוכלי' אעפ"י דאין אוכל מטמא אדם במגע אם אכל אוכלים טמאים כב' ביצים מצטרפים לפסל את הגוי' נפסל גופו מלוכל (לאכל) בתרומה כדאמרינן בריש מס' שבת [י"ג ע"ב] בי"ח דבר שגזרו. ובמזון ב' סעודות לעירובי תחומין לכל אחד ואחד, ולערוב חצרות אם היו דיורים מרובים בחצר די להם ב' סעודות לכולן ואם הן מועטים כגרוגרת לכל א' וא'. וכביצה לטמא טומאת אוכלין לטמא אחרים בעינן כביצה אבל לטומאת עצמן כל שהן והכי איתא בתורת כהנים ור"ת פירש דאפי' טומאת עצמן בכביצה דבכמה מקומות מצינו טומאת עצמן בכביצה והא דתורת כהנים לאו הלכתא היא. עוכלא שמינית של ליטרא. אין פוחתין לעני בגורן במעשר עני שמחלקים לענים אין פוחתין מהאי שעורא דכתיב [דברים כ"ו] ונתת ללוי לגר וגו' ובכי האי שעורא איכא נתינה. יין כדי לאכל בו כדי ששורה בו פתו מזון ב' סעודות לטבול בו שמטבל פתו מעט מעט ושעור מועט הוא מיין. (תוס' שעורו כדי לאכל בו, ללפת בו פת מזון ב' סעודות כדי לאכל ממנו שיהו כל ב' סעודות ממנו בשר חי אינו לפתן, עכ"ת). ובעינן כדי לאכל בהן מזון ב' סעודות. דלא אבצול זרתא שלא גידלו העלין זרת.
